Helena Barbagelata
GENOA | ITALY
à propos
HELENA BARBAGELATA (Gênes, Italie, 1991), mannequin haute couture, artiste multidisciplinaire, cinéaste, écrivain, chercheur et activiste, primée dans divers domaines de la création et de l’innovation. Elle est titulaire d’un doctorat en philosophie, mathématiques et sciences cognitives de l’université d’Athènes. Elle a reçu plusieurs prix artistiques de la Fondation Onassis, de l’Académie des beaux-arts de Saint-Pétersbourg, du ministère grec de la Culture, entre autres. Elle est membre du réseau d’artistes israéliens, de la fondation culturelle américano-israélienne, de la société des artistes juifs (SoJa), de l’association pour le circuit des jeunes artistes italiens (GAI) et de l’organisation pour la démocratisation des arts visuels (OBDK). Ses œuvres combinent des techniques mixtes, la sculpture, la peinture, la vidéo, la danse et l’art sonore. Elle a participé à de nombreuses expositions individuelles et collectives à l’international. Elle est l’auteur de plusieurs recueils de poésie, nouvelles, essais et pièces de théâtre, et a publié des articles dans diverses revues, publications et anthologies. Certaines de ses récentes publications incluent des collections de poésie illustrée bilingues, Enlisted Youth (2024), Black Ink (2023), Steps in Time (2023) et la collection de courtes histoires illustrées Heartstrings (2024) et le livre de poésie visuelle AHAVA (2022).
about
HELENA BARBAGELATA (Genoa, Italy, 1991), haute couture model, multidisciplinary artist, filmmaker, writer, researcher, and activist, awarded in various fields of creation and innovation. She holds a PhD in Philosophy, Mathematics, and Cognitive Sciences from the University of Athens. She has received multiple artistic awards from the Onassis Foundation, the St. Petersburg Academy of Fine Arts, the Greek Ministry of Culture, among others. She is a member of the Israeli Artist Network, the America-Israel Cultural Foundation, the Society of Jewish Artists (SoJa), the Association for the Circuit of Young Italian Artists (GAI), and the Organization for the Democratization of Visual Arts (OBDK). Her works combine mixed media, sculpture, painting, video, dance, and sound art. She has participated in numerous solo and group exhibitions internationally. She is the author of several poetry collections, short stories, essays, and plays, and has published articles in various journals, publications, and anthologies. Some of her recent publications include bilingual illustrated poetry collections, Enlisted Youth (2024), Black Ink (2023), Steps in Time (2023) and the illustrated short‑story collection Heartstrings (2024) and visual poetry book AHAVA (2022).
שחר
חרוכים. שסתומים לחוץ.
מסננים. דרך נימוס שריקות
מדבר. הזקן ברזל, בחלת
קול גרר תחת גזה, מזמור
.בסטטיקה
רבע פצוע… רוח מזרח…—
חורבות
אבד— אות קרוע… מעגל
כלוב. האלפבית האזן—
. כל אות סורג. גז דולף
בחוץ:
חודר, מקדח זפת, ענן
לְגולג ֹו ל , מילים מנפץ הישן הרב
פרכוס. נגד מצפן פטיש
הוא ממלמל תנועה של תנועה
בוטילית,
. יד מגרדת בעיוורון
היא
חופרת;
ציפורניים מדממות בבטן
משוריינת,
בחלודה, נלמד מֶטר
בשריטה, פסוק
אטומה. מתכת על באגרוף קצב
. שיעור: לא לברוח, לקדוח דרך
ה׳ ישמור… חזור… רוח כימית—
מזרח…
קורדינטה— לוחות הפרעה…
דרך נקבוביות מחסנית, נשימה
מכאנית,
נלמד, בלתי רחמים גומי
חלוד, בחרוז מרוקמת תודעה
האוויר מצלצל: קדושים מנחושת,
שבור. שופר
כאשר השפה בוערת בחלום
הנביא,
. חכמה נגלית, עורפת
כל
עווית—
מטרונום.
ריאה. פסוק— כל
. כל הפסקה— סקרמנט של חמצן
שירה:
ממוזגת. נשימה אומנות
המבול. משוט אחת: מילה
גוררת. מצילה. לא
מדבר. עצמו הגל
גולגולת, במנזר
שואגים, מפצחים אורות
לזיכרון. אוויר חוקקים
אנוסמיות, עיניים היא,
משקט, משמעות לומדת
. תחביר של אימה
השמיים
נפתחים:
שריטה של אור,
רסיסים.
בעצב. גפרור בוערת: מחשבה
בשר. ללא זוחל, ידע
מזוהה, בלתי בלבוש וכך,
יצר האבוט
. את האבירים השחור האחרון
Pressurized dawn.
Slit valves.
Courtesy whistles through filters.
In the iron hive, the old man speaks.
Voice grinds under gauze, psalm in static.
“—Quadrant wounded… east wind… ruins
Circuit broken… signal lost—”
“Listen—the alphabet is cage.
Each letter a bar.
Gas leaks.”
Outside: tar cloud, drill-bit piercing,
Old rabbi trepans words into his skull, hammering compass against convulsion.
He murmurs a butyl vowel, hand scratches blind.
She digs;
bloodied nails in an armored belly, meter learned in rust, verse in scrape, rhythm in fist against sealed metal.
Lesson: not escape, bore through.
“—HaShem yishmor… repeat… chemical wind east… Interference… coordinate boards—”
Through cartridge pores, mechanical breath, rubber of mercy unlearned, mind patched with corroded verse, air rings it: tin saints, broken shofar.
When language burns in prophet’s dream, wisdom emerges flayed.
Each spasm—metronome. Each verse—lung.
Each pause—sacrament of oxygen.
Poetry: art of rationed breath.
One word: oar of deluge.
Does not save.
Drags.
Wave itself speaks.
In an abbey of skull, light chisels roar, engraving air into memory.
She, anosmic eyes, learning sense from silence, syntax of terror.
Sky opens: slash of light, shrapnel.
Thought burns: matchstick in
nerve. Knowledge crawls, fleshless.
And thus, in unrecognizable disguise, forged the abbot his last black knight.
Aube pressurisée. Valves fenduës. Sifflets de courtoisie à travers filtres. Dans la ruche de fer, le vieil homme parle. Voix broie sous gaze, psaume en statique.
« —Quadrant blessé… vent d’est… ruines Circuit brisé… signal perdu— »
« Écoute—l’alphabet est cage. Chaque lettre une barre. Fuite de gaz. »
Dehors : nuage de goudron, foret perçant, Vieux rabbin trépan des mots dans son crâne, martelant la boussole contre convulsion.
Il murmure une voyelle butyle, main griffant aveugle. Elle creuse ; ongles sanglants dans un ventre blindé, mètre appris dans la rouille, vers en éraflure, rythme du poing contre métal scellé. Leçon : pas s’échapper, percer.
« —HaShem yishmor… répète… vent chimique est… Interférences… cartes de coordonnées— »
À travers pores de cartouche, souffle mécanique, caoutchouc de miséricorde désappris, esprit rapiécé de vers corrodés, air le résonne : saints de fer-blanc, shofar cassé. Quand le langage brûle dans le rêve du prophète, la sagesse émerge écorchée.
Chaque spasme—métronome. Chaque vers—poumon. Chaque pause—sacrement d’oxygène.
Poésie : art du souffle rationné.
Un mot : aviron du déluge. Ne sauve pas. Traîne. La vague elle-même parle. Dans une abbaye de crâne, la lumière ciseau rugit, gravant l’air dans la mémoire. Elle, yeux anosmiques, apprend le sens du silence,
syntaxe de la terreur.
Le ciel s’ouvre : entaille de lumière, éclats. La pensée brûle : allumette dans le nerf. Savoir rampe, sans chair. Et ainsi, déguisé en méconnaissable, forgea l’abbé son dernier chevalier noir.
Looking for more information about other POP members or poets by country? Use the search button. Vous cherchez plus d’informations sur les autres membres du POP ou les poètes par pays? Utilisez le bouton de recherche.
